דרכים

14.10.11

יצאנו מדרווין, אחרי שלושה ימים שבהם הסתובבנו בעיר, היינו בגן החיות. [היה קצת מוזר להיות בגן חיות אחר שרואים חיות בטבע כמו ציפורים, תנינים, כלבי דינגו וקנגורואים. האטרקציה המרכזית הייתה לאחוז בגור תנין.. ] והתחברנו לאינטרנט. בהחלט עיר עם אווירה אבל האווירה הזאת נגמרת בשעה חמש אחה"צ. עם הזמן מתברר שזה המצב בכלל ביבשת או לפחות בחלקים שהגענו אליהם עד הלום, אולי זה בגלל העונה אבל אחרי חמש הכל נסגר ואין כמעט אנשים ברחובות. רק משפחת אזרך שמנסה להתחבר לרשת ובינתיים עושה קצת שמייח ברחוב המרכזי.








תנינים בגן החיות

 

קרוקודיל תמיק



חמווווד



בתאבון...

אז ביום שישי ה-11.11.11 היה אמנם תאריך מיוחד אבל חוץ מזה שיצאנו מהעיר אל המרחבים השוממים לא קרה שום דבר מיוחד. יום קשה יחסית בעיקר רגשית אחרי 24 שעות של אינטרנט מג'עג'ע, סקייפ שלא עבד בכלל וגם נראה לי שההתחברויות האלה, הנגיעות הקטנות בבית מגבירות את הגעגוע ותחושת המרחק וגם נסיעה ארוכה מאוד, מעל 500 ק"מ. אפילו השמיים היו היום די רגילים..

12.11.11 אנחנו ממשיכים אל היעד: ברום. מזכירים לי בזמן האחרון את הדרך שכתבתי עליה שעוברת בין שתי נקודות.. אבל חשובה בעצמה לא פחות. זה כל כך נכון. אנחנו מתכננים את המסלול ומציינים נקודות יעד, אבל בדרך, קורים הדברים המעניינים באמת.. היום יותם גילה שהוא אוהב לצלם. זה התגלה כשעצרנו להפסקת אוכל. עוד מעט נעבור את הגבול ויש לנו מלא ירקות שאסור להעביר. אז תקתקנו לנו מרק עוף עם מלא ירקות [כמה שנכנסו בסיר..] לערב וארוחת בריאות שכללה סלט ענק אחד של המבוגרים ואחד של הילדים, רפ הכין את ה-שקשוקה ה-מעולה שלו ופתחנו שולחן. השתלטנו כמעט על כל הירקות. בזמן שאכלנו הוא תפס את המצלמה, התחיל ללחוץ על הכפתור ו...לא הפסיק. חיסל לנו את הפילם.. הוא זכה לעיסוק חדש ואנחנו לכמה תמונות שוות! [יותר שוות כשממצמצים]. כשקיפלנו הכל גילינו שביל שהוביל אל גדת נחל שקטה ויפה מלאה שחפים וברווזים ו.. לטאה! רפ גילה אותה ממש לידינו בין הסלעים. מגניב! בסוף היום מצאנו את עצמינו כבר בווסטרן טריטורי, עם רווח של שעה וחצי עומדים מול אגם ענק שנשקף מהקרוואן פארק. חושך. לילה טוב.

כן, כולנו שיתפנו פעולה ודפקנו פוזות...

בוקר טוב. 13.11.11 ואנחנו באגם ארגיל. השני בגודלו באוסטרליה. יצאנו כהרגלנו.. לטיול בוקר אל הנקיק והשקפנו על הסכר הבנוי. אחרי ארוחת הבוקר, רגע לפני שיוצאים לעוד נסיעה ארוכה קפצנו לבריכה שהתגלתה כאטרקציה המרכזית של האזור בזכות המיקום שלה. איזה נוף!!!!!



יאללה אבא, תעלה!!



14.11.11 עוד יום של נסיעה ארוכה מגיע לקיצו ולשיאו בו זמנית. הענן הגדול שליווה אותנו מעל, הוביל אותנו אל לב ליבה של סופת ברקים וגשם זלעפות, כל טיפה דלי מים, טרופי. הגענו אל קרוואן פארק בודד על הדרך והילדים קפצו בהתרגשות לבריכה [לא כל יום אמא מרשה ללכת לבריכה בגשם...] אני התרגשתי מהשמים המופלאים והצבעים. וואי הצבעים!!

סוף העולם?!? סוף הדרך של שמיים!

הכל טיבעי. בלי טיפה של פוטושופ!!