מטרנקה

3.11.11

טוב, זה קצת הזוי. יש מצב שהבנו איתנו את הגשם והקור.. הלילה ירד מבול מלווה בסופות ברקים ורעמים, אחרי שאתמול בערב היה חם וכך צפוי היה להמשיך להיות. אולי זה כתוצאה מהשריפה..

התארגנו די מהר באופן מפתיע, בעזרתה הנפלאה של עלמושה ונסענו למטרנקה. [160 ק"מ]. בדרך עצרנו לרגע בלארימה. עוד עיירה קטנה, המונה 13 נפשות, הילדים נכנסו לאחד הבתים שבעליו מגדלים גן חיות קטן ונחמד. אני נשארתי בבית.. לרגע קצר של שקט.

טוב, כאן עמרי כותב:
יותם ואבא כבר נכנסו מקודם ומיד קראו לי ולעלמא לראות גם. בכניסה היו שלל ציפורים, בכל צבע שרק עולה לראש. מאחור היה קנגורו קטן, לאחר רבע שעה שעלמא בוחנת אותו המשכנו, עברנו שער סגור, לא הבנתי למה השער עד שקנגורו נוסף קפץ לפניי-יותם ועלמא ישר רצו אליו ובאופן מפתיע הוא לא ברח, כולנו ליטפנו אותו , ועלמא כל רגע צועקת: קגורו(!) קגורו(!). בהמשך ראינו קרוקודילים וכמובן עוד ציפורים. לבסוף נכנסנו לחדר נחשים, קצת מפחיד אבל מסתדרים...

יותם: כל כך מדהים! אין מה לדבר.

עלמא: קגורו(!) קגורו(!)                     

הגענו למטרנקה בשעת צהריים מוקדמת.

כל הילדים רוקדים קופצים...

התמקמנו בפארק מדהים, בלב יער גשם קטן, הצטיידנו בבגדי הים ויצאנו לטיול בעקבות המעיינות החמים. מצאנו את עצמינו בגן עדן עלי אדמות. עצי דקל גבוהים ועליהם תלויים עטלפים צעקניים. [אפילו יותר מאיתנו!]. עוד כמה צעדים ונגלתה לפנינו הבריכה התרמית. מעיין טבעי של מים חמימים, כחולים וצלולים לחלוטין, מוקף בעוד עצי דקל תמירים. בהחלט חלקת אלוהים קטנה. השתכשכנו במים הנפלאים, מנסים לעכל שזו המציאות שיצרנו לעצמינו ולא חלום!

הכל בסדר! כולם נושמים. גם אני.



הצבע טבעי לגמרי בלי כלור, בלי קרמיקה כחולה... בלי פוטושופ..


את המשך היום בילינו ברוגע בפארק הקסום. את ארוחת הערב הכינה היום עלמושה המהממת, אני רק עזרתי, ויצא טעים במיוחד..  ולסיום סיומת של היום הגיח לביקור בחצר ביתנו קנגורו.[או ליתר דיוק בחצר ביתו.. אלה אנחנו שמתארחים.. לרגע התבלבלתי..]

עמרי יותם בואו מהר לראות מי בא!!!!



חמוווווווודי