7.11.11
בוקר טוב! יש בקרים שהברכה הזו מקבלת משמעות ואינה אמירה של מה בכך, הבוקר הוא אחד מהם. הילדים עם רפ בבריכה, השמש מחממת [קצת יותר מדי] והיער הניבט מחוץ לחלון מאיר פנים. אם לא הטיפות שנותרו על החלון, היה אפשר לחשוב שהסערה הייתה רק חלום.. חלום בלהות.
אתמול, הגענו אל הפארק אחרי שכבר החשיך. חושך מוחלט שרר מסביב. אמצע היער. אכלנו ארוחת ערב, ישבנו קצת על התוכניות למחרת ועל התקציב והלכנו לישון.
עוד לא הספקנו להירדם כשהתחיל הגשם. ג-ש-ם. השמיים החלו להבהב. ברקים מסנוורים, אפילו דרך הוילונות. היער הופיע לחלקיקי שניות מתוך החושך. ואז החלו גם הרעמים להתקרב. רעמים מפלחי שמים. כמו בבדיקת מערכת סאונד.. סראונד.. מרעימים אחד אחרי השני ללא הפסקה, ללא מנוחה. לרגעים התכרבלתי בשמיכה והתרגשתי והיו רגעים שהזכרתי לעצמי שזו לא התקפה.. "רק" הטבע. איזה טבע! איזו עוצמה! איזו איכות קול! איזו חוויה. עלמושה התעוררה כמה פעמים, תמיק נכנס אלינו למיטה. עמרילי ישן, וכשהתעורר הצטרפתי אליו. גם אנחנו הרגשנו קצת כמו ילדים. הכל קטן לעומת הטבע האדיר.. עבר זמן רב, נצח, עד שיכולנו לשמוע את הסערה עוברת. מתרחקת מאיתנו. [בבוקר גילינו שהיו פה לידינו אנשים באוהל ?! ...]
היום אנחנו יוצאים מהשמורה, קאקדו, נפרדים קצת מהטבע לטובת העיר הצפונית, דרווין.
איזה כיף לכם.מקווה שהסערה לא שיבשה לכם תוכניות. מעניין לדעת האם אתם מחזיקים גם מפות באוטו או שרק מסתמכים על האפליקציות וכדומה?
השבמחק