15.10.11
נוחתים בברום ומיד מריחים את הים, האוקיאנוס ההודי, ליתר דיוק. הדרך עברה יחסית בשלום. חוץ מכמה מריבות "קטנות" של הבנים וצרחה אחת גדולה שלי, ראינו עוד עצי באובב מקסימים וגם הצצנו לקן של נמלים וראינו איך נמלה קטנטנה מעלה ממעמקי האדמה גרגר חול נעלמת בחור ושוב חוזרת עם גרגר חול ושוב נעלמת ושוב גרגר וחוזר חלילה. עלמא הייתה מהופנטת כמעט כמו מצפייה במדגסקר 2...
 |
| בוקר עם אבא |
היום התחיל שבוע חדש וזה אומר קניות בסופר מכל טוב, קפיצה קטנה לבנק וישיבה שהרגע סיימנו על תכנון המסלול לשבוע הקרוב.. הרבה קילומטרג'..
בין לבין הספקנו קצת לראות את העיר וגם להגיע לחוף. האדמה כאן באזור אדומה [מלאה בברזל כמו במאדים, למדנו מעמרי] אך בחוף מתחלף האדום לחול לבן. ברגע הראשון נראה כאילו הגענו לחוף אכזיב, אבל כשהתקרבנו אל הסלעים גילינו עולם ומלואו. סלעי צדפות, סרטנים פצפונים שהשתלטו על קונכיות ריקות, רכיכות, ראשנים זעירים, אלמוגים, מקבצים צורניים של כדורי חול זעירים כשבמרכזם חור קטן, שעד לרגע זה לא ברור לנו מי יוצר אותם, סלעים מיוחדים בצורתם ובעיקר שקיעה מדהימה שצבעה את החוף כולו באדום. לים לא נכנסנו כי כמה שהוא ניראה מפתה, השלט עם הציור של המדוזה דיכא כל רצון לרוץ למים הכחולים. אז הילדים נהנו בעיקר מהחול הבוצי והשתעשעו כאילו ראו חול וים בפעם הראשונה בחייהם או אולי כי זה הזכיר להם קצת את הבית... עמרי יצר את 'גולות אלוהים' כמחווה ל"גולות השטן", יותם הכין קציצות איכס ועלמושה פשוט הכינה קציצות. טעימות במיוחד.. כיח!
 |
| סוגרים את הים |
התמונות מקסימות, נראה שהילדים עושים כיף חיים. איך זה לטייל עם ילדים כל כך קטנים? אני בקושי מצליחה לארגן טיול איתם על מפות ישראל, ככה שטיול לחו"ל מרגיש לי ממש בדיוני.
השבמחק