יום שישי, 30 בדצמבר 2011

בונדיי ביץ'


30.12.11
עוד יום בסידני. ההתרגשות עולה שלב לקראת הזיקוקים מחר....

שוב הגענו לתחנת הרכבת ברוקדייל, פרוור בוא נמצא הקרוואן פארק שלנו. הליכה של 20 דקות איכותיות בהן אנחנו מוצאים כל פעם דרך מעניינת אחרת להעביר את ההליכה המשעממת... חילופי זוגות [+עלמא] או משחק או שעמרי מוצא נושא לדיון. הפעם שינינו כיוון ובמקום לרדת במרכז העיר, נסענו עד התחנה האחרונה, "בונדיי ביץ'". החוף הכי הכי בעיר וגם אזור הקהילה היהודית. אין ספק שהיהודים יודעים מה טוב להם! קשה להגיד שהיה יום קיץ חם אבל הים היה מפוצץ באנשים. בעיקר החוף. נראה כאילו כל סידני פה.. מחזה צבעוני ועליז. כולם פה הולכים עם גלשן בידיים ללא הבדלי מין, צבע וגיל.. ברגע הראשון זה מרגיש קצת כמו "קטע פוזאי" אבל נזכרתי שאנחנו באוסטרליה.. וכאן כולם גו-לשים. לנו בכל אופן לא היה גלשן וגם לא ממש מצב רוח למים אז הסתפקנו בלספוג את האווירה. תוך כדי שאנו סופגים נתקלו עינינו בחבורת דוס"ים גנובים שלפני קבלת שבת קפצו לטבילה... וגם קלטנו פוקימון שלא רצה להחמיץ את החגיגה... עלמושה חגגה על הגלידה!
את האוטובוס חזרה לתחנת הרכבת תפסנו בדיוק במרכז הקהילה היהודית, ממש ליד ה"קצב הכשר" ובית הקפה "סבבה" שממולו. לפני שעלינו לרכבת שוב עשינו "סופר ישראלי" מהמדף הכשר... חומוס צבר, קפה שחור, חלה לשבת, ביסלי.....



סופגת אווירה...

פיקצ'ו הפוקימון סופג גם הוא...

הכיפות במרכז]


מממממ....

טעים!!

טעים מאוד מאוד!!


תמיק במצב רוח לפרטיות

הקצב הכוישר


בית הקפה "סבבה". מגניב סבבה.


יום חמישי, 29 בדצמבר 2011

סידני, היום השני

29.12.11
טוב זה לא קשור לסידני אבל לא יכולתי להתעלם מהקמבק של הסרט המזכיר ימי ילדות..

Tomorrow Tomorrow I love U Tomorrow...
הבוקר עלינו על המגדל הגבוה ביותר באוסטרליה לתצפית. היה על הגובה... שוב נוכחנו כי סידני יפיפייה ומיוחדת. עברנו בצ'יינה טאון, קצת שופינג בשוק וארוחת צהריים טעימה [כן הילדים שוב אכלו מק'...], המשכנו ללכת וגילינו גן משחקים ענק ומשעשע במיוחד אז השתעשנו. היום שמנו לב שיותם די דומה ל"יצירה הארכיטקטונית" בדרך חזרה למרכז העיר כשעלינו שוב על המעבורת...



דומה או לא?!?

[לחשוב, שבד"כ ילדים בגיל של עלמושה לומדים על כלי תחבורה מ-ספר והיא ביום אחד נוסעת באוטובוס, רכבת, סירה... שלא לדבר על מטוס וקרוואן  וזו רק ההתחלה... ] 
נחנו קצת בבית המכס וגלשנו כמובן ועמרי המשיך להתלהב ממיניסידני... את הערב קיבלנו על מדרגות בית האופרה אל מול השמש השוקעת. יותם ועלמושה רצו וקפצו רפ אחריהם, אני עם המצלמה ועמרי היה עסוק בשאלה: "אם סבתא מילה הייתה כאן ,היא הייתה אוהבת או לא".. [יודע אם מי יש לו עסק...]








מישהו הזמין טקסי??

ציינה טאון









לילה טוב...

יום רביעי, 28 בדצמבר 2011

סידני בסמך הידיעה!

28.12.11
העיר נתגלתה בפנינו במלוא הדרה מיד כשנפתחו דלתות הרכבת... וואו! יש רגעים שבהם גם הקלישאה הכי גדולה מרגשת. זה קרה לנו באותו הרגע. אין ספור ועוד תמונות צולמו במקום הזה ועוד ימשיכו לצלם... אבל אנחנו כאן עכשיו, וזה באמת מרשים.
נדלקנו. למרות גודלה העצום והכמות האדירה של האנשים ברחובות היא עדיין נעימה ויש בה אווירה מיוחדת שחשים בה מיד. את היום הראשון העברנו בטיול רגלי. אפשר להגיד שממש חרשנו את מרכז העיר. התחלנו מבית המכס המרשים [התרשמנו בעיקר מהדגם המוקטן של העיר ועוד יותר מהאינטרנט החופשי..]  נעצרנו בחנויות הגדולות, במופעי הרחוב, עלינו על הגשר, עברנו ליד בית הכנסת הגדול והעתיק שהיה סגור, זה לא כל כך נעים לראות ביה"כ סגור.. וראינו עץ חג מולד וחנוכייה באותו הרחוב. לסיום, תפסנו את המעבורת לסיבוב בין המפרצים היפים וקיבלנו עוד זווית על הגשר ובית האופרה. וגם רוח חזקה לפנים...
לא רצינו שהיום ייגמר! בלית ברירה עלינו לרכבת.. הדרך חזרה לקרוואן ארוכה, עולים על רכבת מחליפים אחרי שתי תחנות, יורדים אחרי 20 דקות, הולכים עוד 20 ברגל ואז עוד כמה צעדים ומגיעים. ארוכה אבל שווה את המאמץ. אחלה עיר. אהבנו.




בית הכנסת הגדול








ואני עפה...