10.12.11
הגשם ממשיך לרדת אחרי הפוגה קצרה למשך אתמול, 9.12.11, אותה ניצלנו לטיול קצר על רציף טאנקר המפורסם בעיר בזכות כלב הים השוכן בו דרך קבע כבר שנים. סמי, כך קוראים לו, קיבל את פנינו בשחייה וגלגולים. שוב, זה מרגיש אחרת לגמרי לפגוש בעל חיים בסביבתו הטבעית, ולא בגן החיות. "הוא נראה קצת עצוב".. יותם חשב על זה שהוא בודד, כי כלבי ים חיים לרוב בקבוצות. "אולי הוא איבד את הקבוצה שלו, או שהוא היה פצוע ובני אדם טיפלו בו והוא נשאר איתם...". לי הוא נראה די מבסוט ואפילו משועשע ועשה דאווינים ופוזות ללא כל דרישה. נפרדנו בקריאות ומחיאות כפיים ונסענו לאורך החוף בדרך של צוקים וחופים. הים קיבל את הצבע האפור של השמיים אבל נותר מרגש כהרגלו.
 |
| קוראים אותו סמי |
בין הטיפות יצאנו לדרכינו מוקדם מהרגיל, שבע לפנות בוקר. הילדים המשיכו לחרופ כשרפ ואני מקדימה, מרגישים לרגע קצת רק שנינו... הדרך הארוכה לפורט אוגוסטה, תימשך 3 ימים וצפויה על פי ה"לונלי פלאנט" להיות חד גונית ונטולת סימני חיים ו/או מוקדי עניין, אז הצטיידנו באוכל ומים ואטרקציות פרטיות בצורת צבעים, דפי צביעה, מדבקות וכו'.. אה כן, וסטפה של סבלנות.
הילדים מתעוררים לאיטם בקילומטר המאתיים, בו עצרנו לתדלק לפני שנכנסים אל האיזור המכונה "מישור נארלאבר". [= אין עצים] לא עצים ולא הרים ולא אנשים ולא כלום. חצי אדמה חצי שמיים והקרוואן שלנו באמצע. מדהים. בשלב מסויים של הדרך גם אין פיתולים... זה הכביש הישר הארוך ביותר ביבשת 146.6 ק"מ של כביש ישר לגמרי!! טוב שיש נהג אוטומטי... הרמתי רגליים ונתתי לקרוואן לזרום... בזהירות כמובן.
 |
| רפ רק רצה להתמתח קצת... |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה