פרימנטל

27.11.11

את הביקור בפרת' התחלנו דווקא בפרימנטל... עיר קטנה, בפריפריה הגדולה. מסתבר שהיום יום ראשון, כך גילה לנו שכנינו משכונת הקרוואנים, וזה יום טוב לנסיעה לפרימנטל! אז נסענו באוטובוס לתחנת הרכבת ומשם עלינו על רכבת ארוכה, ארוכה כל-כך כל-כך.. שלקחה אותנו בדרך מקסימה דרך פרוורים נוספים והים והנמל עד למרכזה של פרימנטל. העיר ניראית כמו אתר צילום של סרט תקופתי. וכך גם האווירה בה. הגענו בדיוק למירוץ הסנטות השנתי שמתקיים, איך אם לא, לכבוד חג המולד המתקרב. משרווינו די סנטות המשכנו במורד הרחוב היישר אל שוק סוףהשבוע שמתקיים, איך אם לא, בכל סוףשבוע.. שוק קטן, נחמד וצבעוני, אך מציאות אין. אז קנינו נקניק טעים ולחמניות ועגבניות שרי כי התחיל להתפתח בילדים רעב. אנחנו מצאנו דוכן מעולה של אוכל סיני.. וטרפנו. עוד אנו לועסים, הילדים קלטו שיש מופע רחוב ורצו לראות. אנחנו הצטרפנו וצחקנו עם הקהל. באמת היה מצחיק לגמרי [אם גם אני הצלחתי לצחוק]. טיילנו בעיר באווירת יום שבת והגענו לפארק עם גלגל ענק ומתקני שעשועים ששיעשעו את הילדים שלנו ושל כל העיר.. הילדים שיחקו ביחד ורפ ואני נחנו, מה נחה מה, על הספסל עם שאר האמהות.. היה מצחיק לשבת ולשמוע את אותן שיחות של האמהות רק באנגלית במבטא אוסטרלי.. "מה את מכינה למסיבה? אני אכין... וגם... כן, כן אני רואה אותך מתוק, תמשיך לטפס אז אני אכין... מי אמרת שמגיע?.. טוב, אני באה, אמרתי שאני באה!!!! עוד הספקנו להגיע לטיילת שהזכירה קצת את תל אביב אבל מגניבה קצת יותר, להשקיף על הגולשים, לעבור במנהרה עתיקה, קניה קטנה בסופר ולסיים את הסיבוב בתחנת הרכבת בחזרה הביתה אל הקרוואן. אח... ככה צריך להראות יום שבת. וככה להרגיש. רק שהיום יום ראשון. גם טוב.



בובה גדולה בין בובות



שורקת

כמעט פרת'

26.11.11

אנחנו במרחק נגיעה מפרת'... כברת דרך לא מבוטלת כבר מאחורינו. כמעט חמישה שבועות ביבשת, כמעט 10000 ק"מ בהם התגלגלו גלגלי הקרוואן שלנו!!! ואוטוטו העיר הגדולה, בירת המערב, פרת' ועבורינו הקצה של המערב השומם.

כבר כמה ימים שרואים בצידי הדרך דיונות לבנות ענקיות של חול וממש בא לנו עליהן אז גילינו שיש כאלה נגישות בעיירה הקטנה לאנסלין. עושה רושם שכל 700 התושבים שלה הם גולשים [בדגש על ה-גו, כמובן] ולפחות מרביתם בתחום הדיונות. אופנוע, טרקטורון, סנדבורד לא משנה רק תבחר ותעוף! אנחנו עפנו בעצמינו...     

                                                     

בדרך חזרה לקרוואן חשבנו שחטפנו מה ניקרא ה...זפטה של השמש... עמרי היה זה שהבחין בקשת העגולה שהייתה סביב לשמש, ונשארה שם גם אחרי ששפשפנו עיניים. מחזה מדהים!

הסימן הבולט לכך שאנחנו מתקרבים לפרת' הוא מספר המכוניות על הכביש, שהולך ועולה. עד עכשיו הכבישים היו שוממים. לא עוד. יש תנועה, יש חיים.

עצירת פתע קטנה בחריקת בלמים. רפ הבחין בשילוט המורה על מוזיאון כוח המשיכה!!!!! ברור שעוצרים. עמרי היה באקסטזה וגם אנחנו נהנו מאוד... מוזיאון קטן אך ממצא, שמדגים את הנושא בצורה מוחשית ומעניינת. הדמות המרכזית הייתה כמובן איינשטיין – הסלב של עמרי, קיבלנו תשובות לדיון שהיה לנו יום לפני בנושא משפט פיתגורס, גילינו כמה נשקול אם נחליט להרחיב את מסענו לחלל ולנחות למשל על מאדים. גולת הכותרת הייתה על הגובה... עלינו במדרגות, גובה של 13 קומות [!] במגדל שמשחזר, כך הסבירו לנו הילדים, את פיזה המפורסם, ממנו זרק גליליאו חפצים כשחקר את נושא הגרביטציה... והשלכנו בלונים מלאים מים במשקלים שונים לראות של מי מגיע ראשון לקרקע. תענוג.

אחרי ניווט לא מסובך במיוחד באוטוסטראדה של פרת', אנחנו בעיר הגדולה! הגענו לקרוואן פארק על גדת נהר הסוואן והתמקמנו לחמשת הימים הקרובים.

                                

ימים של ים

אף פעם לא ראיתי כל כך הרבה גוונים של כחול!!

מאז שהגענו לברום אנחנו נושקים לים – האוקיאנוס ההודי. גם כשהוא נעלם לרגע  או שניים או שבעים.. הוא מיד מופיע שוב באיזו פנייה או אחרי הסיבוב או בקצה הדרך המתמשכת. וכל התגלות שכזו מעוררת פליאה מחדש, מרחיבה את הריאות ומעלה חיוך רחב.

21.11.11 עזבנו את אקסמות' והנה אנחנו בקורל ביי, שונית מהממת ביופייה, חווים את הטבע בהתגלמותו. המים הקרים לא הרתיעו את הבנים ואפילו עלמא העיזה. הדגים היו קצת יותר בעיה למי מאיתנו... ולחלקנו האחר היוו אטרקציה. יותם הצטרף למשפחת הדגים מקבוצת היונקים למעשה, באופן רשמי. הוא הצטרף למעגל החיים כשרדף אחרי דג בגודל של ארוחת צהריים שלמה, [עמרי הוסיף: מי תכנן את ארוחת הצהריים? יותם או הדג?!:)] ונהנה מכל רגע רטוב. אני העדפתי להימנע גם מהקור וגם מהדגים. טוב, מישהו צריך לצלם את כל היופי הזה, לא?!  רפ, עשה כמה בירורים וגילה שבקצה השני של החוף יש כרישות שבאו להשריץ במים הרדודים. אז יצאנו לטיול רגלי סביב השונית, טיול שהתברר כמסע מרתק ומלא הפתעות. פגשנו בדרך חרדונים ומלא סרטנים מסוגים שונים ואפילו נחש שעמרי איבחן ככתום, קטן ולא ארסי... אבל נכנסתי להיסטריה בכל זאת... וגם צב ים שלצערנו התברר כמיובש L , והמון שחפים וגם מנטה-ריי אחד וראינו אלמוגים וקונכיות ו...כרישות. כן הן היו שם ממש קרוב לחוף. זו חוויה מיוחדת לפגוש כל כך הרבה בעלי חיים בטבע ולא בגן החיות. הילדים מוקסמים ועלמושה לומדת עליהם בפעם הראשונה עם כל החושים ולא מתוך ספר. זה מופלא וכיף ומרגש. מוקירים את ההזדמנות כל רגע מחדש. בערב כבר היינו במקום אחר.. אבל ההתרגשות של היום נשארת איתנו.



הצלליות... אז זהו שלא. אלו הכרישות!



"אמאלה כריש רודף אחרי!"

...שכח שהוא צב ים...

22.11.11 את הלילה העברנו בקרנבון, נקודת עצירה בדרך הארוכה למנקי מיה, אליה הגענו בנשימה עצורה וללא דלק בטנק בעיקר בשל הרוחות החזקות שנשבו לאורך כל הדרך. לפני מנקי מיה זכינו לפגוש את היצורים דמויי הסלעים שנושמים ונקראים סטרומטוליטים... הם לא מרשימים במיוחד אבל הם בעלי תפקיד חשוב ביצירת האטמוספירה, עוד בימיה הראשונים... התרגשנו מהמעמד מאוד אבל היינו עסוקים בגירוש הזבובים מהפרצוף על כל חוריו !! מנקי מיה, שבאזור שארק ביי הוא כפר נופש ידוע ומומלץ בהדגשה יתרה, בייחוד בזכות הדולפינים הפוקדים את החוף מדי בוקר. אנחנו עזבנו למחרת בתחושת אכזבה, אחרי חוויה צוננת למדיי של מפגש מרוחק עם הדולפינים. כ"בוגרי" ריף הדולפינים באילת, ציפינו במקום כזה להרבה יותר... וכנראה שיש ממש בפתגם: " כגודל הציפייה כך גודל האכזבה ".
עברנו בחטף את עיירת שולי הפנינים - דנהם והמשכנו בנסיעה עד שהגענו בערב לעיר הנמל ג'רלטון. בקרוואן פארק חיכתה לנו טרמפולינה... ואנחנו מיהרנו לקפץ עליה עד לשמיים בשמחה רבה!

הוכחה להיותם נושמים - בועות אוויר

נדמה שהזבובים הם אלו שהיו פה מאז ומעולם!

 

מנקי מיה

שוש!!!!!!!!!!1



ככה נוהגים?!?



24.11.11 היום חגגנו לסבתא שרה וסבא נתי יום הולדת. ציירנו להם ציור וברכה ושלחנו על פני המים... או על פני הרשת... מזל טוב! טיילנו ברחבי העיר, הוספנו עוד תמונה של מגדלור לאוסף ונפרדנו מג'רלטון לטובת דרך קסומה של שדות חיטה קצורים, פרחי בר, עיירות קטנות ומתוקות.. שקיעה ציורית וחידון טריוויה מותח... מי היה סרוונטס? בסוף הילדים מצאו את התשובה ואנחנו הגענו לעיירה. סרוונטס. תחנות רוח לא ראינו...

וילה ווולוו. סוג של..

ניצפו ערפדים במקדונלד שבג'רלטון

25.11.11 קמנו מאוחר בהתפנקות יתרה ליום רגוע של בית. הילדים משחקים אנחנו קצת מנקים ומסדרים ומשחקים עם הילדים ובעיקר נחים. אחר הצהריים נסענו לתצפית על הים המדהים וסטור הרוחות והשקפנו על הגולשים המגניבים שמתמסרים לרוח. עלמא התלהבה כל כך [לא ברור אם מהגולש או מהגלישה עצמה...] והיה קשה לנתק אותה מהמקום. משם נסענו לנקודת תצפית נוספת. אם לא הרוח המטורפת, אפשר להתמכר ולשבת פה שעות. האופק רחוק, אין גבול לשמים והכחול משכר... נשימה עמוקהההההה                          השמש יורדת לכיוון המים ואנחנו ממהרים להגיע למידבר פינקלס. פתאום בין השדות האין סופיים, מופיע מידבר משונה ומלא מלא סלעים מוזרים, שנראה כאילו נחתו בו מהשמיים וננעצו באדמה השוממה. למרות שהיה מעונן, השמש הציצה בתזמון מדויק בין העננים ודפקה הופעה.

סרוונטס

מידבר פינקלס

מלכת המידבר

לילה טוב. מחיאות כפיים...