10.7.12
עברו חודשיים ו.. כמה ימים. לא לעד אספור את הימים..
רק עכשיו מרגישה מוכנה לנחות בנפשי.
הילדים וגם רפ נפרדו מהמסע די מהר. טוב, ילדים אומרים עליהם שהם מסתגלים מהר..
אז איך חוזרים מטיול כזה למציאות, שאלו אותי לא פעם
???
לאט לאט. מנסה לסנכרן את הנשימה לקצב המתאים של השגרה המוכרת.
מוצאת את עצמי ניזכרת שיש שעון ויש שעה ויש זמן שהוא של כולם ולא רק שלי.. כל יום כל היום..
אנשים שרים שירים שאנחנו לא מכירים
ברחוב אחד פתאום נהייה תמרור של אין כניסה [כן ברור. גיליתי אחרי שנכנסתי..]
ילדים גדלו וגם כמה נולדו
אבל בגדול שום דבר לא השתנה..
הכל במקומו מונח.
עברו חודשיים ו.. כמה ימים. לא לעד אספור את הימים..
רק עכשיו מרגישה מוכנה לנחות בנפשי.
הילדים וגם רפ נפרדו מהמסע די מהר. טוב, ילדים אומרים עליהם שהם מסתגלים מהר..
אז איך חוזרים מטיול כזה למציאות, שאלו אותי לא פעם
???
לאט לאט. מנסה לסנכרן את הנשימה לקצב המתאים של השגרה המוכרת.
מוצאת את עצמי ניזכרת שיש שעון ויש שעה ויש זמן שהוא של כולם ולא רק שלי.. כל יום כל היום..
אנשים שרים שירים שאנחנו לא מכירים
ברחוב אחד פתאום נהייה תמרור של אין כניסה [כן ברור. גיליתי אחרי שנכנסתי..]
ילדים גדלו וגם כמה נולדו
אבל בגדול שום דבר לא השתנה..
הכל במקומו מונח.
