אחרי יום שלם שבילינו, אם אפשר לקרוא לזה ככה, בנסיעה בלי עצירה וכלום לראות מלבד מרחבים עצומים של אדמה אדומה הנפגשת עם השמיים [מראה מרהיב בשעתיים הראשונות ומרדים בחמש הבאות] הגענו 19.11.11 לאקסמות' השוכנת על לשון יבשה. מחר נגלה יותר עליה. היום הכרנו את הבריכה והמסעדה האיטלקית שבקרוואן פארק.
 |
| פרח אופייני לאזור |
 |
| עמוד חול |
 |
| עד שהאוכל הגיע... |
מחר הגיע.
לפי הכותרות והציטוטים הקודמים, אפשר להבין ששמענו קצת יותר מדי - שלמה ארצי - וזו הנחה נכונה. זה התחיל בבחירה מרצון חופשי אבל כרגע זה עומד על אין ברירה. הלך לנו ההארד דיסק. כן, כבר מזמן אבל רק עכשיו אני מוכנה להכיר בזה. ראשון היה הרמקול ששבק חיים מעומס יתר וכמה מכות די אלימות [לא בכוות תחילה] ואז בא תורו של הדיסק החיצוני שנפל כנראה פעם אחת יותר מידי. הלך ולקח איתו את כל השירים והסרטים ולולי של עלמושה. בכלל נכנסנו לתקופת משבר שהכל מתפרק ונשבר ומתקלקל. הכל חוץ מהמצברוח שלנו, שבלי נדר, לא ישבר כל כך מהר. סגרנו [רק] חודש! אז שומעים הרבה שלמה ארצי שבמקרה היה על האייפון של רפ. הוא, ועוד כמה הזויים ופינק פלוייד. אתמול הצטרף לרשימת התקלות כבל החשמל שנקרע (שלא באשמתו) והשאיר אותנו ללא חשמל, אפילו ששילמנו על חלקה עם חשמל. ואחרי שרפ ואני שיחקנו קצת במקגייבר (ההוא שמאלתר) ולא כל כך יצא לנו, היום צריך למצוא חנות ולרכוש חדש.
קנינו חדש וקצת הסתובבנו במרכז העיר [אפשר לומר שזה היה סיבוב סביב עצמנו עם רגל ציר.. ] וגם עברנו לפארק אחר.
מסתבר שאין הרבה מה לגלות כאן.. חוץ מ.. ישראלים לשעבר.. חוץ מ.. ישראלים לשעבר מקריית מוצקין.. חוץ מ.. ישראלים לשעבר מקריית מוצקין שמכירים את אסף [ההורים של אשתו, שרה] וגם את אלעד, שבמקרה למדו איתי בכיתה... כמו שעלמושה לא מפסיקה לשיר – זה עולם קטן מאוד!! ועוד איך. הם ירדו לפני שנים, גרים במלבורן בדרך כלל ועכשיו מטיילים כבר כתשעה חודשים ברחבי היבשת. איזה קטע J היה לפגוש אותם. ממש כיף. וגילינו שהתחלנו להתגעגע לעברית.
בערב נסענו לגלות מגדלור מגניב וגם צבי ים משריצים על החול או צבות משריצות בעצם. בשעת השקיעה ראינו כמה צבות מתקרבות אל החוף ונעלמות. כבר החשיך ועדיין אף צבה לא עלתה אל החוף. חשבנו שזה כבר לא יקרה, אז הרמנו את הראש לשמיים וצללנו לתוך ים מדהים של כוכבים מנצנצים. ימבה! ככוכבים שבשמים נאמר, לא? עמרי העביר לנו שיעור מזורז באסטרונומיה ואז מישהו נחמד ששמע אותנו בא לקרוא לנו שנבוא לראות צבה. כבר היה חשוך לגמרי ואסור להדליק אור כי זה מבהיל את הצבות אז ישבנו בשקט, יחסי, כמה שאנחנו מסוגלים, במרחק של מטר ממנה וראינו, בקושי, איך היא חופרת בור ענק כדי להטיל בו את הביצים. עמרי אמר שזה יכול לקחת כמה שעות, יותם אמר שזה שיעור זואולוגיה ממש משעמם ועלמא התחילה לספור את הכוכבים בפחות שקט אז איחלנו לצבה המאושרת בשעה טובה, ונפרדנו לשלום. לילה טוב.
 |
| מגדלור מגניב |
 |
| תופסת גלים |
 |
| אנחנו מחכים לצבה והצבה מחכה לחושך |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה