ממוטואקה לטאקאקה

29.1.12

אולי זה נשמע כמו קללות אבל אין ספק שהמקום מבורך.

28.1 אחרי לילה בחניון בתנאי שטח פירגנו לעצמינו קורסונים פריכים ובייגלה מלוח בטעם נדיר של הארץ [המובטחת] שמצאנו במאפייה אירופאית ברחוב הראשי שבמוטואקה. עלמושה מצאה לה כתר, הולם לכל הדעות, בחנות קטנה אחרת באותו רחוב. אחרי טיול הבוקר העירוני יצאנו לדרך, אל הקצה הצפוני בו מככבת לשון החוף הפראית פיירוול. עצרנו לתצפית על פארק טזמן בו טיילנו אתמול, ומצאנו מערת נטיפים. ההמתנה לסיור המאורגן התבררה כשווה. אכן מערה מרשימה מאוד מלאה בנטיפים יפיפיים שעדיין נוטפים ויוצרים מראה מפואר. עד כדי כך שמתייקמות כאן חתונות מפעם לפעם. בנוסף לנטיפים ראינו והחזקנו עצמות של עוף המואה, מתקופת הדינוזאורים [!] שנמצאו במקום. אחרי כארבעים דקות ראינו את האור שבקצה המנהרה ובקצה הסולם, גם את הנוף המהפנט. בצהריים הגענו אל פיירוול. שתינו קפה והשקפנו על לשון היבשה הצרה והארוכה עד כמה שהעין מגיעה, מוותרים על הטיול המאורגן בשל המחיר המטורף (משהו כמו 500 $ לנסיעה בדיונות החול!!). בערב הגענו לטאקאקה, מעברים לילה נוסף בשטח, הפעם תחת גשר, ליד הנהר הזורם.  

בטאקאקה עיקר העניין הוא המעיינות טה ווייקורופופו או בקיצור "פופו" אליהן הגענו בבוקר. המיוחד הוא, כך אומרים, שאלה המים הצלולים בעולם. ממש רואים בבירור את הקרקעית העמוקה ואת המים הפורצים ממעבי האדמה. המים אסורים לרחצה ואפילו לנגיעה! בשל היותם מקודשים למאורים וגם לשומרי היערות.. שמפקחים על המטיילים. את מנוחת הצהריים המאוחרת בילינו לשפת אגם רוטואיטי בפארק הלאומי נלסון לייקס. אגם המתואר "קרחוני ודמויי מראה" שקצת איכזב, ויתואר כאן כ"עוד אגם יפה וציורי המתאים בול להיות נוף הקפה של מנוחת ארבע". התכנון היה להישאר לישון באזור אבל ביאס אותנו המקום אז עלינו לקרוואן ונסענו ליעד הבא, פונים מערבה.

לא מומלץ..

ילד חופש שלי... כמה יפה לך הטבע!



מעיינות פופו

   

אני שוכב לי על הגב... מביט על העולם!



מכשולים בדרך... אבל עברנו בשלום.