17.1.12
אתמול 16.1 תיקנו בעיר את המשאבה של המים ששבקה כבר שלושה ימים ויצאנו מרוטורואה, מתקרבים אל הפארק התרמי " וואי או טאפו " – מקום משכנו משכבר הימים של הגייזר שזכה לכינוי ליידי נוקס. הנ"ל מתפרץ, כך התברר בשעה עשר ורבע בדיוק, אחרי שעוזרים לו לדייק בעזרת מעט סבון שמאכילים אותו... כדי לא לייבש את התיירים בהמתנה להתפרצות.. [כמה מתחשב] בכל אופן זו שעה קצת מוקדמת בשבילנו אז מצאנו קרוואן פארק צמוד, כדי שייגבר הסיכוי שנגיע בזמן. האזור כולו ממשיך להעלות אדים מכל פינה. הנוף בחצר שלנו להפעם, הוא נחל מבעבע ומעשן, ואת מגרש המשחקים מחליפות בריכות תרמיות חמימות. הריח גופריתי ולא להיט אבל הנוף מכפר ומוסיף שלווה על תחושת החום המימי העוטף את הגוף. זאת אני, קר לי תמיד. כולם מסביב כבר מזיעים... המים חמים להם יותר מידי מה גם שהשמש כאן! J [גם כן שמש..]
היום, הגענו לווי-או-טאפו בשעה המתאימה. ההתפרצות של הגייזר הייתה מרשימה אפילו שלא טבעית ב- 100%, אבל נהנינו במיוחד מהטיול בארץ הפלאות הגעשית. המסלול מרתק, מבעבע וצבעוני והוסיפו להנאה זוג ישראלים מקסימים שפגשנו אתמול בקרוואן פארק. אתמול בערב זכינו בחברה בוגרת, לשם שינוי, ובהמון טיפים והמלצות להמשך הטיול דרומה (הם בכיוון ההפוך) ואפילו בחומר נגד זבובי החול המאיימים, והיום נאווה וצביקה המשיכו להרעיף עלינו מידע מרתק, סיפורים וחיוכים וכמובן הכירו גם את הילדים, שהתחברו אליהם מיד, כל אחד בדרכו, באופן מרגש. לא כל כך יוצא לנו לפגוש פה ישראלים וכשזה קורה, זה נחמד. איזה כיף!
 |
| בוץ רותח |
 |
| פלטה של צבעים מהטבע |
 |
| חומצה חומצתית.. |
בצהריים המשכנו לכיוון טאפו שזו עיירה דיי גדולה שעיקר יופייה נובע מהאגם הגדול מוקף ההרים והנהר הכחול, אין דברים כאלה!, הצלול והגועש הזורם דרכה. עשינו קניות שבועיות, ביררנו פרטים במרכז המידע ופנינו אל הקצה השני של האגם, נוסעים בעקבות המראה המסתורי של הרי הגעש העצומים, עטופי עננים, נוטפי שלג ומוקפי מדבר (סוג של). אך בעיקר ספוגים בתהילת הטרילוגיה, איך לא, שר הטבעות. המראה המשיך להרשים ככל שהתקרבנו. מגניב לישון למרגלות הרי געש, אפילו שכרגע אנחנו בתוך יער, שלא חסר לו יופי, ולא ממש רואים את ההרים. הם כאן. אנחנו כאן. לילה טוב!
 |
| איזה צבע של מים!! |
 |
| הר הגעש טונגרירו שכיכב בסרט.. שר הטבעות. |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה