24.1.12
או... מה שנקרא בפי הוותיקים שבינינו, "הופכים תקליט" !!
הדבר הכי משמעותי היום הוא, שאנחנו מציינים בתחושות מעורבות את יום האמצע. מכאן ואילך אנחנו יותר קרובים לסוף מאשר להתחלה... כל יום קרובים יותר הביתה!!! מצד שני, הכי הכי רחוק שאפשר... שייט מדהים של 3 שעות הביא אותנו, כולל את ביתנו הקט, לחלקה השני של ניו זילנד, האי הדרומי. זה שקרוב יותר לאנטארקטיקה... ורחוק יותר מישראל..
ההפלגה עברה מהר ובתנאים סבירים. רפ ואני חלקנו את תחושת הבטן המתהפכת, אבל הילדים הרגישו נפלא. אכלו, שיחקו במתקנים, ראו סרטים וניסו כמו כולם ללכת בקו ישר... כשלא נמנמנו בכיסאות, בשלבים היציבים יותר, יצאנו לסיפון והשקפנו על הים הכחול, ועל נוף המייצרים המיוחד, כשנראתה היבשה.
הגענו לחוף מבטחים בשלום. נקודת עגינה: פיקטון, האי הדרומי, ניוזילנד.
את הלילה הראשון העברנו בשטח. חוף מפרץ אוהינגרואה המהמם שאין דברים כאלה בכלל!! שקט מסביב. אפשר לשמוע את הטבע במלוא הדרו המהפנט. אני נשאבת לתוך הקצב הזורם. הכי שאפשר. מתמסרת ומתהפנטת ולרגע נעלמת. אמא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני רעב!! אמא, רציתי לשאול.... אמא שלי, ציצי בלילה?! זהו חזרתי. זה היה קצר אבל לגמרי לעניין. תודה.
 |
| נכנסים למעבורת |
 |
| בטן האוניה |
 |
| עולים לסיפון |
 |
| נפרדים מוולינגטון והאי הצפוני |
 |
| התנוחה המקובלת... |
 |
| רואים יבשה!! האי הדרומי. |
 |
| הלובי |
 |
| גן המשחקים למי שמתעקש לקבל בחילה.. |
 |
| יורדים באי הדרומי. מבט מהקרוואן |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה