3.1.12
הרגע סיימנו לארגן את ביתנו החדש, קרוואן 2 [שם זמני], ועכשיו יש זמן להתרגש... אנחנו לגמרי בניו-זילנד!!!
שלושת הימים האחרונים עברו בעיקר באריזות, ניקיונות והכנות לטיסה, טיסה, נחיתה... והנה אנחנו כאן.
ביום ראשון 1.1.12, עוד הספקנו לקפוץ לעיר [סידני] לפרידה קצרה, הרי אנחנו עוד נשוב... וגילינו שהיא שרדה בגבורה את מיליוני החוגגים שחרשו את רחובותיה, הכל עומד במקום. גם האריזות עברו בשלום ולכל דבר נימצא מקום. תיק וחצי השארנו למשמרת בקרוואן פארק, מה שמשאיר אותנו עם שני תרמילים, צ'ימידן ענק אחד, מזוודה ענקית וסגולה, שני טרולים ושלושה תיקי גב ... ושתי שקיות גם. ועגלה. זהו.
יום שני 2.1.12 הגענו לאפולו בקלות וגם ההזדכות על הקרוואן עברה ממש בקטנה. חשבנו שיבדקו הרבה יותר, אבל שם בחרו להיצמד לפרטים הגדולים וזה ששברנו כמה כוסות, המסנו את המסננת, איבדנו את הסוגר של מיכל המים, קימטנו את דפי האטלס וכדומה, לא עניין אותם בכלל. סבבה. רק שאז רפ החליט שהגיע הזמן לטירונות והצעיד אותנו על כל כבודותינו עד לשדה . ברגל!! "הנה זה כאן. ממש קרוב. פה מתחת לגשר". כן ממש. אכן, עברנו מתחת לגשר, אבל צעדנו עוד צעדים רבים אחריו. לא נורא, כמה תלונות שקטות יחסית ומנוחה אחת באמצע והנה אנחנו על האוטובוס הפנימי אל הטרמינל. בזמן, בלי לחץ. רק מצב רוח טוב. המרינו בשעה חמש אחה"צ וזכינו במבט על של ה-עיר סידני על שלל מפרציה המרהיבים, בניין האופרה וכמובן ה גשר. מדהים.
הטיסה עברה בשלום ובמהירות, 3 שעות טיסה ועוד שעתיים דילוג בשל הפרשי השעות, נחתנו באי הצפוני בעשר בלילה. גם הבידוק היה קליל בעיקר בזכות העובדה שהבאנו שקדי מרק ולא בננה... השאטל חיכה רק לנו ותוך זמן קצר כבר היינו במלון, מצפים ללילה ארוך ויציב..
הבוקר התעוררנו בין מצעים לבנים אחרי לילה ארוך של שינה מתוקה. קיבלנו שני חדרים עם דלת משותפת ובכל חדר שתי מיטות! חישוב פשוט – לכל אחד מיטה!!! רפ ואני לא ישנו "סוליקו" יובלות ואילו הלילה עלמושה ישנה לבדה במיטה לידינו. תענוג. גם עמרי ויותם התפנקו בפרידה זמנית ומרחב אישי, למרות שעד שהעיניים נעצמו הם בחרו להיות ביחד...
לילה טוב אוקלנד, ניו זילנד!
 |
| ...במקום "ברוכים הבאים"... |
 |
| רגעים ראשונים על האי |
 |
| חבר מאורי ראשון... |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה