27.1.12
זה זמן קסם/
הכל יכול לקרות/
זמן של חסד...
אנחנו בקייטריטרי, עיירת נופש צפופה בעונת הקיץ. שזה בדיוק עכשיו. ואם כבר עיירת נופש, אז אתמול 26.1 לקחנו כולנו יום חופש. מנוחה אמיתית. זה נשמע קצת מצחיק אבל כשמטיילים בצורה כזו לאורך זמן, זה בגדר חובה. הרבה פעמים אנחנו מרגישים שזו ממש עבודה, לטייל. אחלה עבודה אבל מתישה. אז קמנו בלי לחץ והתארגנויות, אכלנו ארוחת בוקר ועברנו לקרוואן פארק אחר כי נוף של כביסה וקרוואנים החליף את המים שאני אוהבת כל כך בחלון האחורי, וזה קרוב יותר לים. חנינו וישר ירדנו לחוף. סוף סוף שמש אמיתית! אפילו השארנו את המצלמה בבית. [יש איפון למקרה חרום שמחייב תמונה] שתנוח גם היא. במקומה לקחנו ספרים.. באופן מפתיע אפילו פתחנו אותם וקראנו. רפ ואני. הילדים שיחקו בנעימים... השמש זרחה ואפילו חיממה. היה תענוג. שנת צהריים, ארוחת גורמה ביתית שכללה סטייקים וצ'יפס וסלט ירוק וקצת אינטרנט עשו לנו רק טוב. יום טוב. לילה טוב. בוקר טוב. יוצאים לטרק! לפחות טרקון. טיול של 7 ק"מ ביער הגשם שפארק הלאומי "אייבל טזמן". כדי להגיע לתחילת המסלול חייבים לקחת מונית ימית כי אין דרך סלולה לשם. בדרך עברנו ליד איים קטנים, באחד מהם שוכנת מושבת כלבי ים, וחופים כאלה שרואים בחלומות. אחרי כחצי שעה הגענו ליעדינו, ירדנו אל החוף והתחלנו את המסלול. מזג האוויר היה מושלם. הילדים היו במצב רוח טוב, אני מלאת אנרגיות מאתמול ורפ כולו בהתלהבות שסוף סוף עושים טרק. התחלה מעולה. המשך עוד יותר! המסלול היה מאתגר בדיוק במידה הנכונה, הילדים [אפילו יותם!] לא התלוננו כמעט על ההליכה ועל התיקים שעל הגב ... הנוף היה דמיוני כמעט, היער מלא צמחיה מיוחדת.. שרנו שירים בקולי קולות, דנו בשאלה אם קיים כזה דבר "קסם", נישנשנו נישנושים והגענו מוקדם מספיק כדי להתרפק על החול החמים עד שהמונית חזרה לאסוף אותנו. לסיכום, אין ספק שקסמים קיימים.
הכל יכול לקרות/
זמן של חסד...
אנחנו בקייטריטרי, עיירת נופש צפופה בעונת הקיץ. שזה בדיוק עכשיו. ואם כבר עיירת נופש, אז אתמול 26.1 לקחנו כולנו יום חופש. מנוחה אמיתית. זה נשמע קצת מצחיק אבל כשמטיילים בצורה כזו לאורך זמן, זה בגדר חובה. הרבה פעמים אנחנו מרגישים שזו ממש עבודה, לטייל. אחלה עבודה אבל מתישה. אז קמנו בלי לחץ והתארגנויות, אכלנו ארוחת בוקר ועברנו לקרוואן פארק אחר כי נוף של כביסה וקרוואנים החליף את המים שאני אוהבת כל כך בחלון האחורי, וזה קרוב יותר לים. חנינו וישר ירדנו לחוף. סוף סוף שמש אמיתית! אפילו השארנו את המצלמה בבית. [יש איפון למקרה חרום שמחייב תמונה] שתנוח גם היא. במקומה לקחנו ספרים.. באופן מפתיע אפילו פתחנו אותם וקראנו. רפ ואני. הילדים שיחקו בנעימים... השמש זרחה ואפילו חיממה. היה תענוג. שנת צהריים, ארוחת גורמה ביתית שכללה סטייקים וצ'יפס וסלט ירוק וקצת אינטרנט עשו לנו רק טוב. יום טוב. לילה טוב. בוקר טוב. יוצאים לטרק! לפחות טרקון. טיול של 7 ק"מ ביער הגשם שפארק הלאומי "אייבל טזמן". כדי להגיע לתחילת המסלול חייבים לקחת מונית ימית כי אין דרך סלולה לשם. בדרך עברנו ליד איים קטנים, באחד מהם שוכנת מושבת כלבי ים, וחופים כאלה שרואים בחלומות. אחרי כחצי שעה הגענו ליעדינו, ירדנו אל החוף והתחלנו את המסלול. מזג האוויר היה מושלם. הילדים היו במצב רוח טוב, אני מלאת אנרגיות מאתמול ורפ כולו בהתלהבות שסוף סוף עושים טרק. התחלה מעולה. המשך עוד יותר! המסלול היה מאתגר בדיוק במידה הנכונה, הילדים [אפילו יותם!] לא התלוננו כמעט על ההליכה ועל התיקים שעל הגב ... הנוף היה דמיוני כמעט, היער מלא צמחיה מיוחדת.. שרנו שירים בקולי קולות, דנו בשאלה אם קיים כזה דבר "קסם", נישנשנו נישנושים והגענו מוקדם מספיק כדי להתרפק על החול החמים עד שהמונית חזרה לאסוף אותנו. לסיכום, אין ספק שקסמים קיימים.
או שאולי.. פשוט, המציאות היא שקסומה בעצמה, אם רק מאמינים. אם רק נוכחים..
 |
| כל צבעי הקשת |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה