יום ראשון, 15 בינואר 2012

רוטורואה מעשנת

15.1.12
אל העיר הגענו אתמול לקראת ערב, נסערים ונרגשים מהביקור בהוביטון שבמטמטה. בעודנו מחפשים קרוואןפארק הבחנו בעשן סמיך עולה מפינות שונות בפארק הירוק שבמרכז העיר... אדי הריח הגיעו אלינו רק היום במהלך הביקור בפארק. אומרים שאין עשן בלי אש, כנראה זה נכון כי העשן אינו אלה אדים של מים רותחים המבעבעים ממעמקי האדמה המלאה גופרית וחומרים אחרים, מה שתורם לריח חזק של ביצים שרוכות שהמשיך ללוות אותנו במהלך כל אותו יום בעיר.... בצהריים גילינו קרוואן פארק אחר שווה יותר, שנמצא ממש על שפת האגם הכחול והמקסים והעברנו את משככנו לשם תוך שהחלטנו להישאר בעיר לילה נוסף [למרות הריח..]. הזמנו כרטיסים למופע המאורי המקומי ופרשנו לשנת צהריים קצרה אך מפנקת, סקרנים לגבי המשך הערב.
שעת לילה מאוחרת, הכוכבים הרבים ממלאים את השמיים בנצנוצים. חזרנו ממפגש מרתק עם המאורים ותרבותם. חוויה. הגענו בהסעה לכפר מאורי משוחזר וצפינו בקבלת פנים מסורתית. התוודענו למסורת ולאורך החיים של השבטים הילידים המאורים בדרך חוויתית ומהנה, צפינו במופע מוסיקלי ואכלנו ארוחת ערב דשנה ממטבחה של אמא.. מאורית.. את הסיר העלו מבור באדמה במקום להורידו מהכיריים..  הילדים נהנו מאוד, פתאום זה יפה ואפילו רצוי להוציא לשון... הם שיתפו פעולה, התעניינו ואפילו טעמו.. עלמושה ישר קלטה את המקצב והצעדים של הריקוד המסורתי כולל הלשון והמבטים.. למרות המסחריות, יש להם גם דף בפייסבוק.., היה מאוד מעניין ויצאתי בהרגשה שלמדתי הרבה. מצאתי חוכמה עמוקה, רגישות גבוהה בכלל ובפרט לילדים ובעיקר התמסרות והסתמכות על הגוף. הכלי הראשון והעיקרי שלנו.. ואפילו למדתי תרגילים חדשים לשיפור הריכוז והקואורדינציה.. החוויה נמשכה גם באוטובוס כל הדרך חזרה. הנהגת שרה שירים בהתאם למוצאם של התיירים הנוסעים... וגם הבה נגילה!? שרה יותר טוב מאיתנו.
חזרנו עייפים אבל עם אנרגיות טובות אז תפסנו יוזמה וקצת אומץ.. ופנסים, והלכנו אל היער הצמוד לאגם [מרחק הליכה קצר מהקרוואן] לראות תולעים זוהרות. היה קצת מפחיד וחשוך אבל השביל היה מסומן ובדיוק כשנכנסנו יצאו משם כמה אנשים נלהבים. לא ידענו בדיוק למה לצפות אם בכלל וההפתעה הייתה גדולה. פתאום נתגלה לעיננו מחזה מדהים של המוני נקודות ירוקות זוהרות ב 360 מעלות. והכל מהטבע. קראתי שככל שהתולעת זוהרת יותר זה סימן שהיא יותר רעבה וקצת הרגשתי לא נוח להנות מזה.. במיוחד שבאנו אנחנו על בטן מלאה.. בכל זאת עמדנו  כולנו במרכז בגוש אחד מחזיקים ידיים בחושך מוחלט ונוצץ, אומרים תודה על עוד יום נפלא של חוויות שמסתיים לו בחיוך גדול.

הריח לא משהו..







יפה אבל מריח..


שער הכניסה לכפר המאורי

 

מחליפים נשימת חיים...

אמבלולים עם ראש השבט


מתרגלים קואורדינציה בשיטה המאורית





האוכל מוכן!




ריקודים מסורתיים







האנגי - מחליפים נשימת חיים.. למדו משהו..





מדורת השבט



התולעים הזוהרות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה