12.2.12
התעוררנו רק כדי לוודא שנשארנו במקומנו במשך הלילה.. אנחנו עדיין לא בכרייסצ'רץ אבל המדרון והרוחות בחניון גרמו לנו קצת לחשוש... הכל בסדר. התארגנו בקצרה ופנינו אל הטירה שבראש ההר. זו הטירה היחידה בכל ניו זילנד ומאחוריה עומד איש עשיר שרצה להרשים את אשתו ולא ממש הלך לו... האמת שגם אני לא התרשמתי במיוחד.. הקפה באולם הנשפים, היה לא רע והעוגיות מעולות. זה כן. היעד הבא היה -רחוב המגורים התלול ביותר בעולם- רחוב בולדווין שבדאנידין הוא אכן תלול מאוד! הבנים אתגרו את עצמם בעלייה רגלית, כמובן, עד לקצהו. עלמא התיישבה איפשהו באמצע, בעוד שאני עולה קמצוץ ממנו "בשביל החוויה" והצילום. בסוף קיבלנו [תמורת סכום סימלי] תעודה משפחתית, אסמכתא רישמית, שעלינו וירדנו ברחוב!! לפחות רובנו. אחרי זה הרגשנו שמיצינו את דאנידין. שנייה לפני שפנינו לצאת מהעיר, עוד עצרנו במפעל השוקולד הענק, לסיור קצר ומלא שוקולדים. [לא טעימים כל כך לטעמי] ודי.
את גולות הענק [לא ראינו אותן כבר איפשהו?!...] ראינו הפעם על רקע האוקיאנוס במאורקי ואת הלילה עשינו ברגוע בפארק קרוואנים שבעיר אאומרו.
 |
| רוקדים באולם הנשפים |
 |
| רחוב בולדווין |
 |
| כשהרצפה ישרה, הבית עקום.... |
 |
| שוקולד!!! |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה