אם יוצאים מגיעים...: יום נפלא ו.. א-ר-ו-ך

11.2.12

יום שבת זה בדרך כלל היום המשפחתי. הורים וילדים יוצאים לרחובות ו/או לפארקים ונהנים ממופעים ודוכנים ומתקני שעשועים למיניהם. כך גם אנחנו, העברנו בוקר נהדר ונעים עם קצת גשם אבל יותר שמש... במרכז העיר. את הלילה תכננו להעביר בחוץ אז התכווננו לעבר חצי האי אוטגו, שהאיר את עיננו והעיר את נשמתינו... ולפתע התחיל לו יום חדש, כך באמצע היום.. לא ציפינו לכזה מקום במרחק אפסי ממרכז העיר. ממש חוצים את הכביש והעולם מתהפך מעיר לשמורת טבע ענקית מלאה ירוק וכחול ואוויר. תענוג. בעודינו מתפעלים מהנוף, מטפסים מעלה על הגבעות, חיפשנו את המקום בו מותר להחנות ללילה, כשמצאנו אותו הבנו שעדיין יש זמן עד לשקיעה ויש מצב שזה הזמן המושלם לראות את האלבטרוסים, הציפור בעלת הכנפיים הארוכות ביותר ביחס לגופה. אז נסענו לחפש אותם בקצה של הקצה של חצי האי. הנוף היכה בנו מיד אבל את האלבטרוסים קלטנו רק מאוחר יותר. כמעט כשוויתרנו חלפו מעל ראשנו הכנפיים האדירות.. ואז ראינו עוד המון. בדרך חזרה לחניון רפ הזכיר שממש שם יש שביל אל החוף לתצפית על הפינגווינים שממש בשעה זו יוצאים מהים אל החוף.. השעה הייתה כבר שבע וחצי בערב והיום ממשיך או מתחיל שוב מחדש... השביל התברר כמדרון תלול של דיונת חול. היה ממש כיף לרוץ במורדותיה עד לקו החוף המהדהד את השקיעה. היה קשה בטירוף,ברמת מסע סוף מסלול.., לעלות אותה בחזרה... כשהחושך מתגבר במהירות. בין לבין ראינו על החוף אריות ים משחקים ומתבטלים, מהתצפית ראינו בקושי רב ומרחוק שני פינגווינים צהובי עין וקצת התאכזבנו והתבאסנו על המאמץ אבל בדיוק כשניסינו ליהנות ממה שיש.. עלה לו מן הים ממש מטר מאיתנו פינגווין אחד מתוק ומדדה.. התכופפנו ושמרנו על שקט, כמה שאנחנו מסוגלים והתלהבנו קשות מההזדמנות. [האנשים שהיו לפנינו בדיוק עברו לפניו והאנשים שהיו אחרינו כבר הגיעו כשהוא נעלם בחולות.. ואנחנו היינו בדיוק במקום הנכון ובזמן הנכון!] אז הדרך למעלה הייתה עדיין קשה אבל איכשהו התגברנו עליה בגדול ובהנאה מרובה כבשנו את הפסגה. עייפים אך מאוד מרוצים מהיום ומעצמינו. השעה כבר מאוחרת, החושך מוחלט. משפחת אזרך יכולה להניח את הראש ולנוח.