9.2.12
הגשם חזר. שמעתי אותו במשך הלילה, התעוררתי איתו בבוקר והוא עוד כאן. בכל זאת לא רצינו להישאר באינברקארגיל בציפייה לשמש, ויצאנו מזרחה לכיוון הקטלינז, בדרך הארוכה לדאנידין.
עלינו על הכביש הדרומי ביותר ביבשת, נוסעים לאורך קו החוף של ים טזמן, שבצידו האחר, מעבר לאופק שוכנת אנטארקטיקה – הקוטב הדרומי. העצים כאן מעידים על עוצמת הרוחות המנשבות באזור. הם ממש גדלים באלכסון ונראים כמו "יהושוע פרוע" או שמשהו עבר עליהם...
כבר אכלנו מרק עוף מחמם, אמרנו לילה טוב לשכנינו הפינגווינים צהובי העין, ועכשיו הולכים לישון מוקדם, מקווים שהשרכים הענקיים ישמרו עלינו מהרוחות העזות של הים הארקטי.
 |
| הנקודה הדרומית ביותר ביבשת |
 |
| קר מאוד |
 |
| פינגווין צהוב |
 |
| ועוד אחד |
 |
| כבשה שהלכה לאיבוד |
 |
| "מה עכשיו?!?" |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה