6.2.12
החלומות על צניחה חופשית או לפחות על רחיפה יישארו לעת עתה במגירת הזיכרונות.. [ לצד מגירת ה"אין מצב" שם יושב לו חלום הבנג'י... ] בינתיים. הפעם היה תורו של עמרי למתוח את גומיית האומץ שלו והוא אכן גילה גמישות מפתיעה כשהצטרף אליי לסיבוב ב"ג'אט בואט" שזו סירת מרוץ מהירה במיוחד שמרחפת לה בנהר צר בין צוקים וסלעים במרחק אפס מהם ומדי פעם גם, בשביל הכיף, מסתובבת סביב עצמה 360 מעלות... מגניב בטירוף! בסוף כולם שאלו את הנהג איך בנוייה הסירה שמתאפשר לה לשוט במהירות כזו במים רדודים בלה, בלה, בלה.. ואני חשבתי לעצמי שיותר מעניין לדעת ממה עשוי הנהג המופרע הזה שעושה את מסלול האיימים הזה שוב ושוב ושוב.... במקצועיות רבה יש לציין! אין ספק שיש לו חושים חדים ומיקוד מעולה. אני מקווה..
[ לתמונות ביוטיוב - Shotover Jet ]
אחרי קפיצת מפלס האדרנלין היינו רעבים מאוד. גם רפ ויותם ועלמא היו רעבים בלי קשר, פשוט כי השעה הייתה כבר כמעט ארבע.. אז התיישבנו לאכול המבורגרים ענקיים וצ'יפס בהמבורגייה המפורסמת שבעיר. הבעיה הייתה שקנינו רק שתי מנות בשר כי הילדים בחיים לא אכלו המבורגר עד עכשיו ופתאום התחשק להם לטעום. מטעימה זה הפך להתנפלות מהירה על הקציצות שעם כל הכבוד לגודלן, ויש כבוד, לא הספיקו לחמישה אנשים.... שיהיה להם לבריאות! בינתיים נהיה תור מפה עד הודעה חדשה אז בסוף השלמנו את הארוחה במקדונלד..... העיקר שנוספו לתפריט המשפחתי "קציצות" שנקראות המבורגר.
אחרי שבלילה הקודם ישנו בפארק קרוואנים, חזרנו היום לשטח, על חוף האגם. מלבד זבובי החול המציקים [עליהם אנחנו מתגברים בעזרת המשחה המעולה שהשאירה לנו נאווה] זה מקום מקסים להעביר בו את הלילה. לילה טוב.
 |
| מתעניינת בבנג'י... |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה