23.4
טוב,אז היום היה צריך לקרות בעצם אתמול.. ואולי. אולי לא היו הדברים מעולם..
הנה סיפור:
טייק1
סידני-סידני
בהתחלה זה נראה כמו עוד יום רגיל.. של טיסה. זה היה הבוקר שאחרי הלילה האחרון שלנו בקרוואן וגם הבוקר של הפרידה מפאקינג אוסטרליה ובכלל מכל המסע החלומי הזה.. זה היה הבוקר של היום בו אנחנו מגיעים לתאילנד!
האווירה הייתה טובה וגם מזג האוויר היה לטובתינו. סיימנו את כל האריזות בדיוק בזמן. סה"כ שלושה תרמילי גב גדולים, צ'ימידן ענק אחד, מזוודה סגולה מהממת וגדולה, שלושה טרולים קטנים אך מפוצצים, שלושה תיקי גב, מצלמה בתיק משלה, פלצי אחד כחול ותותית מתוקה, אה! ושקית עם כובע וגם אחת עם חטיפים לדרך. ועגלה וזהו.
בלי התברברויות הגענו אל המשרדים של חברת אפולו, שם החזרנו את הבית שלנו לבעליו החוקיים. שלם ונקי. [רק עם שריטה קטנה שבקרוב נגלה כמה עלתה לנו.. בקטנה] ונשמנו נשימה גדולה, שיהיה מקום לכל מה שהרגשנו באותו רגע נתון... לשדה התעופה הגענו בשעה היעודה רק כדי לגלות שאין טיסה לתאילנד בשעה חמש אחה"צ.. אופס.. מישהו שכח להודיע לנו על זה?!#@&*)(!!<?? מסתבר שהוציאו לנו כרטיסים שגויים בחברת הנסיעות.. והטיסה הבאה, שבמזל לא מלאה, יוצאת מחר ב12 בצהריים.. בטוח. בשאיפה..
הרבה אפשרויות לא היו לנו. שוב העמסנו את כל הציוד: שלושה תרמילי גב גדולים, צ'ימידן ענק אחד, מזוודה סגולה מהממת וגדולה, שלושה טרולים קטנים אך מפוצצים, שלושה תיקי גב, מצלמה בתיק משלה, פלצי אחד כחול ותותית מתוקה, אה! ושקית עם כובע וגם אחת עם חטיפים לדרך. ועגלה על מונית אל המלון הקרוב. ולהתראות מחר בבוקר.... אנחנו נשארים בסידני, שרוצה אותנו עוד קצת איתה...
טייק2
סידני-בנגקוק
שוב מעמסים את המונית.. שלושה תרמילי גב גדולים, צ'ימידן ענק אחד, מזוודה סגולה מהממת וגדולה, שלושה טרולים קטנים אך מפוצצים, שלושה תיקי גב, מצלמה בתיק משלה, פלצי אחד כחול ותותית מתוקה, אה! ושקית עם כובע וגם אחת עם חטיפים לדרך. ועגלה. בתקווה גדולה שהיום-הפעם נגיע עד לתאילנד..
אחרי משהו כמו שעתיים, בהן עשינו כבר צ'ק-אין לטיסה ושלחנו את התיקים למטוס ושתינו קפה, הגיע הזמן להכנס לביקורת הגבולות.. ו.. אופס.. איפה המצלמה?? למי יש את המצלמה?? מתחילים לפשפש בין התיקים, מלמעלה, למטה, בתוך.. כלום. אין מצלמה...טוב, נראה שהיום נגיע לתאילנד אבל בלי המצלמה. רפ נהיה לבן לגמרי. אחרי בדיקה ב"אבידות ומציאות" שהעלתה חרס.. לא נשאר מה להפסיד, רפ ירד לקומה התחתונה, לדלפק השאטלים והמלונות, בירור קצת העלה כי... המצלמה אצל נהג המונית!!!11 ותוך דקות ספורות היא כבר הייתה בידיים של רפ שבינתיים חזר לו הצבע בהדרגה.. סוף טוב - הכל טוב!
טיסה של 9 שעות הנחיתה אותנו שלמים ובריאים וללא חוסרים בתאילנד שקיבלה את פנינו כמו שרק תאילנד יודעת - חיוכים מאוזן לאוזן וגדוד של סבלים שרוצים את הכסף שלנו.....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה