יום רביעי, 4 באפריל 2012

מתחיל לסכם....


הטיול המשפחתי-  עמרי אזרך

*5 חודשים! בלתי אפשרי! כל כך הרבה זמן... זה נראה (מהצד שלנו) לא יותר מחודש...
יש לנו עוד עיר בשם סידני, טיסה לתאילנד, שבוע וחצי... ונגיע, נחזור לארץ!

*זה חוויה מיוחדת במינה, שלעולם לא אשכח. כל המשפחה באוסטרליה, ניו-זילנד, תאילנד והונג קונג...     אני בטוח שגם עלמא- בת השנתיים, תזכור הרבה...

*נכון, אין יום שלא רבתי עם יותם בבית, אז בקרוואן(!) כולנו חצי שנה, נמצאים מתוך תיבה, שקטנה יותר מהחדר שלי! עם נסיעות ארוכות ומפרכות- אנחנו לא נריב?!?!?!

*למרות כל הבעיות, הריבים והצעקות- אנחנו משפחה מאוחדת ומיוחדת ביותר...
אני בטוח שחודש לא ישבור אותנו (למרות שאנחנו שבורים מזמן...)
*הגעגועים לאוכל ישראלי קשים ביותר כמו ל
חטיפים - ביסלי במבה, קליק, דוריטוס חמוץ חריף
פירות וירקות- מלפפון חמוץ, זיתים (אני לא אוהב  אבל כל השאר מתים על זה)
שתייה- פנטה ישראלית (הפנטה פה מוזרה ולא טעימה)
יש גם מילקי...
וכמובן- החשוב ביותר- שקדי מרק!!!!!
את רוב הדברים יש בסידני ומלבורן, בקהילות היהודיות... אבל "אין כמו בבית!"
*לא רק לאוכל אנחנו מתגעגעים... יש את המשפחה שלי:סבא נתי וסבתא שרה, את סבא שמואל וסבתא מילה... עידן (דוד שלי), איתמר(הבן של עידן) שמרית (דודה שלי) וכל ילדיה... יש את רגינה וסטלה (הסבתות רבה שלי), גאלה (דודה רבה שלי) ואסיה.
החברים זה ממש קשה: אייל, עדי,ליעד, רון וכל ילדי הכיתה שלי, וגם מי שלא בכיתה, כמו שגיא, וגם חברים של יותם, עופרי, שחר ואייל ויובי... מתגעגע מאוד!!! עוד קצת...

*ביקרתי ביותר ערים בטיול, מאשר בכל שאר חיי,
הגעתי למדינות, שלא חשבתי שאגיע אליהם,
טסתי ביותר טיסות, מאשר שחברי טסו במשך שנים,
חגגתי יום הולדת 12, שכל אחד היה רוצה,
נסעתי (וגרתי), באוטו- בית הקרוואן,
ראיתי דברים, שאנשים לא חלמו עליהם,
וטיילתי עם משפחתי בטיול חובק עולם (או לפחות חובק אוקיאניה) !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

*משפחת אזרך- שברה הרבה שיאים (לפחות משפחתיים)
כמו... כמות החולות שבן אדם יכול לראות בחצי שנה!
או... מספר סוגי התפו'ציפסים שאפשר לטעום!
איזה שיאים... איזה כיף!

*לפי דעתי אין למה לכתוב 'מתגעגעים' או 'אוהבים'...  אתם יודעים כמה אנחנו מתגעגעים, אז לא צריך לכתוב! (אם אתם לא יודעים אנחנו מאוד מתגעגעים)
אבל למי שרוצה שיקרא את השורה הבאה:
"אנחנו מאוד מתגעגעים ואוהבים, ורוצים כבר לחזור"

*נתראה ב-2 למאי... ועד אז-


להתראות!
עמרי אזרך, אוסטרליה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה